תזונת ילדים- דברים שחשוב לשכל הורה ידע- פרק חשוב שתרגמתי מתוך הספר של פול פיטשפורד

תזונת ילדים/פול פיטשפורד  healing whith whole foods

אפשר להתייחס לילד כצמחוני כל עוד ההורים הם בעלי ידע ומודעים ואחראיים לתת לילדים השלמות של חלבון בי 12, ברזל, ועוד. בתזונת ילדים אין מקום לג'אנק-פוד, מתוקים ביתר, או מזון אקראי. לגדילת הילד דרושה כמות קלוריות וחלבון הולמים לבניית איברים פנימיים חזקים וכדי לשמור על בריאות הגוף והתפתחות תקינה.

ללמד הרגלי אכילה טובים

• הרבה מההרגלים המוקדמים של הזנת הילוד מתחילים בהנקה. אם האם שלווה וניזונה מתזונה מלאה, לא רק שהילד יקבל חלב מזין, אלא הוא יחווה את האיכות ההרמונית של האם ושל תזונתה.
• המזון המוצק הראשון שינתן יקבע מה התינוק היונק ירצה מאוחר יותר. אם תיתן לילדך בעיקר מזון ממותק, עם שמן או מלח, הוא תמיד יחשוק במזון מתוק מאוד, שומני או מלוח.
• לאחר גמילת הילד מהנקה, המשיכו לספק לעצמכם תזונה מזינה וילדכם יחוש בכך: יהיה קל יותר בשבילו לקבל את הניווט שלכם לגבי מזון מלא ומזין.
• הקשיבו לצרכיו של הילד והניחו לו לשנות את הרגלי האכילה שלו. הרשו לו לבחור מזון ממקורות חיצוניים כשהוא גדול יותר, ועזרו לו להבין ע"י שיקוף איך מזון שונה משפיע על התנהגותו - איזה מזון גורם לו להרגיש רע ואיזה מזון מיטיב איתו.
• סביבה מזינה והרמונית, היא לעיתים קרובות המרכיב החשוב ביותר בתזונת הילד. המשפחה מתגבשת כשמקפידים על לפחות ארוחה משותפת אחת ביום, בשעה קבועה. ברכת המזון, או שירה משותפת לפני האוכל תוסיף משמעות רבה לחייו של הילד, כמו שתעזור לייצר גישה טובה כלפי מזון. לעולם אין להביא צער, כעס גדול, או חילוקי דעות בזמן הארוחה.
• אפילו כשהוא תינוק, עודדו את הילד ללעוס היטב, או לפחות להחזיק את האוכל בפה עד שהוא מעורבב היטב עם הרוק. לעסו ביחד והפכו את זה לאירוע מהנה.
• הורים שדוחפים את ילדיהם לאכול יותר מדי, או מהר מדי, או כשהם נרגשים או עייפים, עלולים ליצור בררנות לאוכל אצל הילד. היו גמישים והניחו לילד לנוח או לשחק עד שיהיה רעב, או הרשו לו לדלג על ארוחה מדי פעם. לפעוטות יש קיבה קטנה. מוטב לתת להם ארוחות קטנות או חטיפים מזינים אם יש צורך בכך.
• לפעמים  האוכל הוא מחוספס מדי או רטוב מדי או פשוט משעמם. עשו מאמץ להכין אוכל יותר מעניין וטעים. אל תכריחו ילד לאכול בגלל שאתם חושבים שזה בריא. זה נורמאלי  שילדים מאבדים תיאבון מדי פעם לכמה ימים.
• כדי לגרות את היצירתיות והעניין שלהם במזון, תנו לילדיכם לעזור לכם לבשל (לערבב, לעצב בצק לצורות מצחיקות וכו'). הפכו את הארוחה העיקרית לארוחה הכי מעניינת וחשובה.
• הגישו מנות קטנות והניחו לילדכם לבקש עוד מנה, תנו לו להגיש לעצמו.
• אל תשחדו את ילדכם בקינוח כפרס על אכילת הארוחה או התנהגות טובה אחרת. אם תשתמשו במניעת הקינוח כעונש, אתם עלולים להטמיע  בילדכם את החשיבה שקינוח הוא הדבר הכי מיוחד אך עדיין מאכל אסור.שימוש בדברי מתיקה כפרס על התנהגות טובה מלמדת ילדים לזהות מזון – בעיקר ממתקים – עם הזנה רגשית ולא התפתחות ביולוגית, אשר יכולה להביא לתוצאה של הפרעות אכילה שונות.
• תנו כמויות קטנות של אוכל חדש לילד בהתחלה, אם היא או הוא מוחים, אל תעשו מהומה ותנו להם פחות בפעם הבאה. ( אל תתפלאו אם יום אחד ילדכם יאהב את זה).
• בקשו ממשפחה וחברים לא לתת לילדכם ממתקים או 'ג'אנק-פוד', אלא חטיפי בריאות או קינוחים מזינים.
• כשילדים משנים את תבנית האכילה שלהם, זה יכול להיות שלב נורמאלי בהתפתחות שלהם, או סימן ראשון למחלה. הכי טוב לתת להם אוכל פשוט ולתת להם לנוח עד שזה עובר, או לבקש עצה מקצועית.

מזון לתינוקות

בעידן האמהות הקרייריסטיות שלעיתים קרובות לא נמצאות מספיק עם תינוקן, חשוב בהרבה לספק לתינוק תזונה מעולה ומזינה. (על מנת למנוע מחלות בעתיד)

בששת החודשים הראשונים מומלץ להניק בלבד.

אם הנקה לא מתאפשרת מסיבות שונות

1. חלב אם אחרת (מינקת)
2. חלב עיזים עדיפות לחלב עיזים אורגני
3.  פורמולת חלב באיכות גבוהה
4. חלב פרה לא הומוגני עדיפות לחלב אורגאני.

כמויות בהתאם לגיל הילד, ניתן להוסיף לפי הצורך – מוצרי סויה, נבטים, זירעונים וזרעים, אגוזים וחלבון מן החי.

במצב של נתינת חלב מבעלי חיים אפשר להוסיף ירקות ירוקים מבושלים.

עדיף לא לצרוך הרבה סוגי מזון באותה ארוחה.

חלב נא ומפוסטר

עפ"י הרפואה האיורוודית ניתן להקל על עיכולו ע"י הרתחת החלב עם קמצוץ תבלינים מחממים כמו הל, ג'ינג'ר, כורכום, או אגוז מוסקט. לרוב התינוקות בישול על אש קטנה עם בצל-מוריד את כמות הליחה, ומגביר את הטמעת החלב במערכת העיכול.

כעיקרון חלב נא עדיף על מפוסטר מבחינת אנזימים מועילים אך יש להיזהר ממיקרואורגניזמים מזיקים (להביא החלב לרתיחה מהירה ולקרר מהר כדי להיפטר מחיידקים ולא לאבד חומרי הזנה).

חלב אנושי מכיל פי ארבע חלבונים מחלב פרה וחצי כמות חלבון קזאין שהוא לא מסיס וקשה לעיכול).

חלב מפוסטר מגיע לנקודה לפני רתיחה ושובר את מבנה החלבון רק חלקית וזה הופך את עיכולו לקשה. לכן בשימוש בחלב מפוסטר כדאי להביא לרתיחה מהירה.

לעומת זאת חלב עיזים קל יותר לעיכול ולא צריך הרתחה אלא אם כן יש חשש שהוא לא נקי. עיזים הן בריאות בד"כ ואם יש זיהום זה בד"כ אחרי החליבה.

חלב פרה

בהשוואה לחלב אדם, חלב הפרה חסר בלקטוז וויטמינים בי1,סי,אי,ואיי. יש בו פי שלושה מינרלים בפרופורציות שונות בהרבה מחלב אם. סוג הלקטוז בחלב פרה, הנקרא אלפא לקטוז, לא מייצר את החיידק בסילוס ביפידוס ההכרחי לפלורה של מעי התינוק. חלב אם שהוא ביתא לקטוז מעודד את גדילת החיידקים הללו. זאת ועוד הבדלים רבים מונע מחלב הפרה מלהיות תחליף מלא לחלב אם. אך ניתן לשימוש במצבי יובש, חולשה ורזון.

חלב עיזים

שונה מחלב פרה בטעם, מינרלים וכימייה באופן כללי. העז בריאה ונהנית מתזונה מגוונת שיחים צמחים, קליפות עץ העשירים במינרלים החסרים בד"כ בגוף האדם. בחלב עז יש פי עשר יותר פלואור מחלב פרה (שנאבד גם בתהליך הפסטור). הפלואור עוזר לבנייה חיסונית מגן על השיניים ומחזק עצמות. הכימיקל סודיום פלואוריד במים לא מספק את אותה תועלת בריאותית.

משמש לבעיות כמו רזון, תת תזונה, אנמיה, אולקוס,התמוטטות עצבים וחוסר באנרגיה. הוא מעשיר את הפלורה במעיים ומועיל במקרה של עצירות/שלשול.

נחשב כמזון מלא לתינוקות.

רוב התינוקות מעכלים אותו טוב. לעיתים קל יותר לעיכול מחלב אם, במידה והאם נסערת מבחינה רגשית, סובלת מהרעלת כימיקלים, או בחוסר איזון אחר. תועלת נוספת מול חלב פרה: בחלב העיזים ההתגבנות רכה ומעט יותר שומן, לכן קל בהרבה לעיכול.

מומלץ לשתות טרי כדי ליהנות מתועלתו הבריאותית.

חלב אם

לחלב אם יש פקטורים מיוחדים שלא נמצאים בחלב בע"ח. הרבה מחקרים מראים כי תינוקות יונקים חשופים פחות למוות בעריסה, נהנים ממערכת חיסונית טובה יותר וסובלים פחות ממחלות במהלך חייהם.

מוצרי חלב מוחמצים

מגיל לידה עד לגיל 7 – בנות, 8- בנים, מופרש אנזים רנין המקל על עיכול החלב. ללא אנזים זה, הרבה אנשים סובלים מרגישות לחלב. מוצרים מוחמצים כמו: קפיר רוויון קוטג', לבנה, יוגורט עוברים כבר תהליך החמצה המקל על עיכול המוצרים לאנשים החסרים באנזים רנין.

בהחמצה יש גם התמרה של הלקטוז לחומצה לקטית והקזאין נשבר באופן חלקי.

הרבה אנשים סובלים מחוסר סבילות ללקטוז.

סיכום מוצרי חלב

• בתזונת ילודים, חלב אם כמעט תמיד עדיף על חלב בע"ח ופורמולות
• תינוקות וילדים עשויים ליהנות מתועלת  מוצרי חלב בע"ח בשימוש מבוקר.
• חלב לא משתלב היטב עם מזונות אחרים באותה ארוחה. מוטב לצרוך אותו לבד, ולא לשתות אותו קר.
• מזון עשיר בכלורופיל כמו ירקות ירוקים, מגביר את התועלת במוצרי חלב.
• חלב לא מבושל של חיות הניזונות ממזון אורגני עדיף בהרבה:

(להביא חלב פרה לרתיחה מהירה ואז לקררו, עוזר להטמיעו בגוף, יש פחות תגובה והוא יותר בטוח לתינוקות, קל יותר לעיכול בילדים עם חולשה,עיכול רגיש. אפשר להוסיף קמצוץ מתבלין מחמם כמו הל, ג'ינג'ר, כורכום, או אגוז מוסקט. לרוב התינוקות בישול על אש קטנה עם בצל-מוריד את כמות הליחה, ומגביר את הטמעת החלב במערכת העיכול).

• חלב מפוסטר יש להביא לרתיחה. מומלץ להימנע מחלב הומוגני ( השומן שלו קשה לעיכול, נמצא כי תינוקות צברו שומנים במפרקים, בלב ובכלי הדם וגרם למחלות מפרקים, הרס הממבראנה, הצטלקויות וצבירת כולסטרול על הצלקות ובהדרגה חסימת עורקים).
• ילדים עם אי סבילות לחלב, מעכלים מוצרי חלב מוחמצים יותר בקלות, כמו כל אחד מעל גיל 7.
• חלב עיזים בד"כ יותר בריא מחלב פרה.
• ילד צריך להימנע ממוצרי חלב במידה והם גורמים לאלרגיה או בעיות המערבות ליחה.

          איכות מוצרי בע"ח

מחקרים רבים בעשרים השנים האחרונות מראים כי מזונות מן הצומח, באופן כללי מכילים הרבה פחות קוטלי מזיקים וקוטלי עשבים ממוצרי חלב ופחות מעשירית הכמות שנמצאה בבשר אדום, דגים ועופות. כמו כן מזון ממקור צמחי אינו מכיל הורמונים, אנטיביוטיקה, ורעלים אחרים הספוגים במוצרי בע"ח ממוסחרים.

ילדים נמצאים במהלך גדילה מואץ, ויש לתת עדיפות להזין אותם במזון הנקי ביותר האפשרי על מנת לבנות בסיס ביולוגי למשך שארית חייהם. אפילו במוצרים טהורים יחסית, נמצאו משקעים כמו ליחה/ריר או חומצת שתן הנובעת מהעיכול שלהם ויכול להוות בעיה. לכן מזון מלא מממלכת הצומח צריך לכלול את החלק הארי בתזונת ילדים.

הילד הצמחוני

בתזונה צמחונית יש את כל חומרי ההזנה הנדרשים – חלבון,שומנים, קלוריות, ויטמינים, אנזימים וכו'. למעט ויטמין  בי12. כדי למנוע חוסר בוויטמין זה ניתן לתת לילד הצמחוני 50 מיקרוגרם בי- 12 בשבוע.

יש כמה דברים בתזונת הילד, המונעים ספיגה טובה של המזון ויש לשים לב עליהם כמו:

מערכת העיכול של הילד היא לא בשלה מספיק עד גיל שנתיים, לכן לא מעכל חלבונים ופחמימות טוב כמו מבוגר.

ילדים ובעיקר תינוקות, לעיתים רחוקות לועסים את המזון הצמחוני כמו ירקות, קטניות, דגנים בצורה טובה מספיק כדי להגיע להטמעה מרבית של המזון.

לבסוף, לרוב הילדים בארצות המפותחות במערב, יש רקע תורשתי עשיר במוצרים מן החי, ולכן מבחינה ביולוגית, יהיה להם קשה לאמץ תזונה צמחונית בלבד, בזמן שכמויות עצומות של מזון נדרשות כדי לספק את הגדילה וההתפתחות המואצת שלהם. ובכל זאת רוב הילדים ישגשגו על תזונה צמחונית אם היא איכותית ומלאה ומוכנה בצורה נכונה.

מסיבות אלו, כמעט כל הילדים הצמחונים יצטרכו מעט מזון מן החי לאחר הגמילה, כדי לשגשג. שימוש יום יומי בחלב עיזים ומוצריו או מוצרי חלב אחרים באיכות גבוהה, זה בד"כ כל מה שצריך ממלכת מזון מבע"ח, כדי שהילד יקבל כל מה שצריך להתפתחות תקינה. כשיש אי סבילות למוצרי חלב, מומלץ להקפיד על צמחים עשירים בערכים תזונתיים ובמוצרים מן החי  (דגים, בשר, עוף).

מזון למניעת מצבי חוסר בילדים

ילדים שמראים סימני חוסר כמו חיוורון, חולשה, שבריריות, לא פעילים ולא גדלים . במצב של תינוק יונק, חשוב שהאם תשנה תזונה ומרכיבים אחרים בחייה (הורדת גורמי לחץ, מנוחה, לעיסה טובה של המזון ואכילה בתנאים נינוחים) כדי להיות בריאה יותר.

ניתן לחזק בעזרת אכילת כמויות קטנות של בשר אורגני של עוף, דגים ובקר. וניתן להיעזר במוצרים צמחיים כמו:

סויה: פולי הסויה הם מקור טוב לחלבון ולסידן וגם אחד מהמקורות הצמחיים היחידים לחומצת השומן אלפא-לינולאית החשובה לבניית המח בעיקר בשנתו הראשונה של התינוק.

פולי הסויה מקררים לכן מומלץ לתת עם מזונות נוספים כדי למנוע החלשת כליות /אדרנל ולכן לעקב גדילה נאותה.

עלולים להיות קשים לעיכול בגלל שמאוד אלקלינים.

ישנם תוצרי סויה שהם קלים יותר לעיכול כמו טמפה- מכילה בי-12.

למיסו יש אנזימים בעלי ערך, אך בשל מליחותו הגבוהה יש לתת לילדים בכמות קטנה.

טופו וחלב סויה יותר מקררים מטמפה ולא נחשבים למזון מלא, לכן לתת בכמות קטנה מאוד לקטנטנים.

אצות: ספירולינה מכילה רמות גבוהות של חומצת שומן GALA ובאומגה 3 החשובות לגדילה והתפתחות. נמצאו בחלב אם. לתת בזהירות רבה- יש אנשים אלרגיים לספירולינה.

כלורלה גם לבעיות גדילה פחות מקררת מספירולינה.

אמרנט וקינואה: מכילים יותר סידן וחלבון מאשר מכיל חלב. משלבים אותם עם דגנים נוספים כמו חיטה כדי ליצור פרופיל גבוה יותר של חומצות אמינו מאשר יש בבשר. הנבטים שלהם הם בעלי ערך (תלוי בגיל הזרע). טעמם מעט מר, לכן במצבי חוסר לא לתת לבד. המרירות נעלמת בהנבטה. אם לא מנביטים מומלץ לערבב עם דגן מתוק כמו אורז, שיבולת שועל, אורז מתוק או שעורה. ניתן להוסיף מעט סירופ אורז.

*    *    *

חשוב לטפל בחוסר. אם האם בחוסר, היא יכולה לשפר את מצבה מאוד אפילו אם רק תלעס יותר טוב את המזון. אפשר ורצוי ללעוס לילד אם האוכל לא רך מספיק.

מזון מלכות ועוד מוצרים מבע"ח: אם ילד לא מקבל מספיק מהתזונה הצמחונית אפשר להוסיף מוצרים מן החי, בהתחלה: חלב עיזים ומוצרים אחרים, אם אי אפשר אז ניתן לתת מזון מלכות שהוא מזון מלא , מעודד גדילה והתפתחות. מופיע בצורות שונות וניתן לתת לפעוט  כ- 50 מ"ג ביום כדי להזין כל חוסר בגוף. לילדים 75 מ"ג על כל 25 ק"ג משקל גוף.

חלק מהמוצרים מכילים ג'ינסנג ולא מומלצים לילדים.

שימוש נוסף במוצרים מן החי – עצמות של חיות אורגניות בבישול (מח עצם).

במח עצם יש אומגה 3. שימושי בעיכוב התפתחות וגם לעווית מעיים, הפרעות עיכול ובעיות ברקמות בכל הגוף: עצבים מח רקמות עצם ועוד.

מזון שיש לצרוך בזהירות

• קמח – עלול לגרום לליחה ואלרגיות, מומלץ להימנע עד גיל שנתיים. אחרי גיל שנתיים, יש ילדים עם רגישות לקמח, אך חלקם יכולים לעכל טוב לחם ופסטה מכוסמין וkamut
• להימנע מבצל ושום לא מבושלים, עלולים לגרות את מערכת העיכול של הילד.
• להימנע ממלח עד גיל 10 חודשים ואז להוסיף כל דגן בנפרד ולעלות בהדרגה. יש מספיק מלח טבעי לילדים בדגנים, בירקות ובכמות קטנה של ירקות ים. מלח ביתר קשה מדי לכליות של הילד ויכול לדכא גדילה.
• להימנע ממזון מעובד, ומזון המבושל בשמן מעופש, או במרגרינה, בחטיפים מסחריים עם שמנים עם תוספת מולקולות מימן. כל השמנים והשומנים הללו, חוסמים מטבוליזם של שומן, תהליך העלול לגרום לעיכוב בהתפתחות מערכת העצבים, חוסר יציבות רגשית ומחלות דג נרטיביות בהמשך החיים.
• אכילת ירקות נאים ביתר, פוגעת במערכת העיכול: תולעים ופרזיטים. במצבי חולשה, לבשל את המזון.
• במצבים של עודף או חום – מומלץ יותר סלטים, פרי נא, נבטים מבושלים קלות,        מיצי ירקות.
• להימנע מסוכרים מזוקקים, שוקולד מכיל חומר דמוי קפאין וחומצה אוקסלית העלולים להפחית ספיגת סידן. יש בשוקולד סוכר מזוקק הגורם לליחה. כמו כן בשוקולד יש חלב מעובד.
• דבש מכיל רעלן, שמערכת העיכול הלא בשלה של הילד, לא יודעת לנטרל, עלול לגרום להרעלת בוטלין-יכול לגרום למוות! לכן עד גיל 18 חודשים לא מומלץ לתת דבש.
• פרי ביתר עלול לגרום לקור, אף נוזל, בעיות אוזניים וחולשה כללית. במזג אויר קר מומלץ לבשל פרי בעיקר לילדים חלשים. תמיד לדלל מיצי פרי (מיץ מרוכז יותר מהפרי השלם) ולתת חם/בטמפרטורת החדר.
• תינוקות הניזונים ממיץ מתוק, מיץ גזר, חלב במשך שעות רבות ביום- עלול לסכן את שיניהם הקדמיות.
• כוסמת – מייבשת וגורמת לגירוי יתר בחלק מהילדים. עלולה לגרום להיפר אקטיביות ולעצבנות כשאוכלים באופן קבוע.
• מזון מטוגן או מבושל בסיר לחץ עלול להיות יותר מדי מרוכז לילד. בישול ללא שמן, מומלץ באופן כללי.
• יש להגביל או להימנע מתבלינים חזקים.

מערכת העיכול של הילד היא מערכת עדינה מאוד ויכולה להשתנות באופן דרמטי עם בליעת מזון מאוד קוטבי. הרבה טראומות והפרעות בחיים המאוחרים, הם תוצאה של חוויות קיצוניות בהרגלי תזונה  בילדות. כשילדים גדלים בתנאי תזונה קיצוניים, קשה להם מאוד לשרש את ההרגלים בחייהם הבוגרים.

 * הפרק מתוך הספר של פול פיטשפורד תורגם באהבה על ידי רעות פז-ילנד